SECTION 85 Places in which it is Forbidden to Recite the Shema. (1-4)

סימן פה בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת אָסוּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וּבוֹ ד' סְעִיפִים:

1 One should not recite the Shema while walking in alleys that contain filth, [even though] he holds his hand over his mouth. Even if he was reciting the Shema as he drew near, he must stop when he reaches alleys that contain filth. If he does not stop, to him may be applied the Torah’s words [of censure]:1 “He has debased the word of G‑d...; he shall certainly be cut off....” When he leaves that place, he should return to the point [in the Shema] at which he stopped, if he did not delay long enough to complete it, as explained in sec. 65[:1].

Not only the Shema, but no other holy words may be recited in a place of filth, i.e., a place where feces or urine are present, or in a lavatory, or in a bathhouse. One may not even recite them in a secular language.2

Moreover, the prohibition [regarding the Shema] applies not only to its recitation, but even to thinking [of it] in one’s heart. [This prohibition applies universally] even to words of Torah, concerning which one must meditate day and night.3 Therefore when one enters a lavatory, it is advisable to calculate one’s accounts so that he not think about words of Torah.4 On Shabbos, when it is forbidden to calculate [one’s accounts],5 he should direct his attention to beautiful pictures and buildings and similar images that attract and divert his attention, so that he will not think about holy matters. It is even forbidden to study the laws pertaining to a lavatory in a lavatory and those pertaining to a bathhouse in a bathhouse.

א לֹא יֵלֵךְ אָדָם בִּמְבוֹאוֹת הַמְטֻנָּפוֹת וְיַנִּיחַ יָדָיו עַל פִּיו וְיִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע.א וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה קוֹרֵא וּבָא – צָרִיךְ לְהַפְסִיק כְּשֶׁיַּגִּיעַ לִמְבוֹאוֹת הַמְטֻנָּפוֹת.ב וְאִם לֹא פָּסַק – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר:ג,1 "כִּי דְבַר ה' בָּזָה וְגו' הִכָּרֵת תִּכָּרֵת וְגו'".ד וּכְשֶׁיּוֹצֵא מִשָּׁם – חוֹזֵר לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק, אִם לֹא שָׁהָה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ,ה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס"ה.ו

וְלֹא קְרִיאַת שְׁמַע בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל עִנְיָן שֶׁהוּא מִדִּבְרֵי הַקֹּדֶשׁ – אָסוּר לְאָמְרָהּ בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת, דְּהַיְנוּ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צוֹאָה אוֹ מֵי רַגְלַיִם אוֹ בְּבֵית הַכִּסֵּא אוֹ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ,ז וַאֲפִלּוּ לְאָמְרוֹ בִּלְשׁוֹן חֹל.ח,2

וְלֹא לְאָמְרוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ – אָסוּר,ט אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁחַיָּב לַהֲגוֹת בָּהּ יוֹמָם וָלַיְלָה.י,3 וְלָכֵן כְּשֶׁנִּכְנָס לְבֵית הַכִּסֵּא – טוֹב לַחְשֹׁב חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר תּוֹרָה.יא,4 וּבְשַׁבָּת שֶׁאָסוּר לְחָשְׁבָםיב,5 – יַפְנֶה לִבּוֹ לְהַרְהֵר בְּצִיּוּרִים וּבִנְיָנִים נָאִים וְכַיוֹצֵאיג בְּדִמְיוֹנִים אֵלּוּ הַמּוֹשְׁכִים וּמְפַנִּים לִבּוֹ מִלָּבוֹא לִידֵי הִרְהוּר דָּבָר שֶׁבְּקְּדֻשָּׁה.יד וַאֲפִלּוּ הִלְכוֹת בֵּית הַכִּסֵּא אָסוּר לִלְמֹד בְּבֵית הַכִּסֵּא, וְכֵן הִלְכוֹת בֵּית הַמֶּרְחָץ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ:טו

Alter Rebbe's Shulchan Aruch (Sichos In English)

The new layout – with the original text and the facing translation – provides a unique user-friendly approach to studying the Alter Rebbe’s work. An inclusive commentary provides insightful explanations and guidelines for actual practice.

2 One may, however, speak about mundane matters in the Holy Tongue6 in these places, though it is pious conduct to be stringent [and refrain from doing so].

Similarly, in such a place, the letter of the law permits the use of descriptive epithets such as “the Merciful One,” “the Gracious One,” “the Faithful One,” and the like, because such terms are also sometimes used to describe people, as in the phrase7 [that describes the upright as] “gracious, compassionate, and righteous.”

ב אֲבָל דְּבָרִים שֶׁל חֹל מֻתָּר לְאָמְרָם שָׁם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ,טז,6 אֶלָּא שֶׁמִּדַּת חֲסִידוּת הוּא לְהַחֲמִיר.יז

וְכֵן הַכִּנּוּיִיםיח כְּגוֹן "רַחוּם" וְ"חַנּוּן" וְ"נֶאֱמָן"יט וְכַיוֹצֵא בָּהֶם – מֻתָּר לְאָמְרָם שָׁם מִן הַדִּין, לְפִי שֶׁגַּם בְּנֵי אָדָם מְכֻנִּים בָּהֶם לִפְעָמִים,כ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר:כא,7 "חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק":

3 Names which refer exclusively to the Holy One, blessed be He, i.e., the seven names that may not be erased,8 may not be mentioned in such places — even in a secular language,9 such as any name by which the Holy One, blessed be He, is called by any nation in any language (such as Gott in German, or Boga in Polish or Russian). No holiness attaches to the written forms of these [secular] names [for G‑d] and it is permitted to erase them.10 Nevertheless, it is debasing to mention them in a place of filth. [To cite a parallel:] mentioning the name Shalom. This name, too, may be erased. Nevertheless, since it is used as a name for the Holy One, blessed be He — albeit not exclusively — it is forbidden to mention it [in a bathhouse] when one is referring to the concept of peace, as explained in sec. 84[:1]. How much more so does this apply with regard to the names designated for Him in non-Jewish languages.11 For with regard to certain matters, [these terms] are bound by the laws that apply to G‑d’s names in the Holy Tongue, e.g., with regard to the concept of oaths,12 with regard to the concept of taking G‑d’s name in vain, with regard to the concept of cursing someone with G‑d’s name (Choshen Mishpat, sec. 27).13 (As to blaspheming G‑d’s name, see Yoreh Deah, sec. 340:37.)14

ג שֵׁמוֹת הַמְיֻחָדִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֵן ז' שֵׁמוֹת שֶׁאֵינָן נִמְחָקִין8 – אָסוּר לְהַזְכִּירָן שָׁםכב (א) אֲפִלּוּ בִּלְשׁוֹן חֹל,כג,9 דְּהַיְנוּ שֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא בְּפִי כָּל עַם וְלָשׁוֹן שֶׁיִּהְיֶה (כְּגוֹן גאָ"ט בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז אוֹ בוג"א בִּלְשׁוֹן פּוֹלִין וְרוּסְיָא), שֶׁאַף שֶׁשֵּׁם זֶה אֵין בּוֹ קְדֻשָּׁה בְּאוֹתִיּוֹת כְּתִיבָתוֹ וּמֻתָּר לְמָחְקָן,כד,10 מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בִּזָּיוֹן בְּהַזְכָּרָתוֹ בִּמְקוֹם טִנֹּפֶת, כְּמוֹ בְּהַזְכָּרַת שָׁלוֹם שֶׁמֻּתָּר גַּם כֵּן לְמָחְקוֹכה וְאַף עַל פִּי כֵן כֵּיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא בּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לוֹ – אָסוּר לְהַזְכִּירוֹ כְּשֶׁמִּתְכַוֵּן עַל עִנְיַן הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן פ"ד.כו (ב) כָּל שֶׁכֵּן שֵׁמוֹת הַמְיֻחָדִים לוֹ בִּלְשׁוֹנוֹת הַנָּכְרִים,11 שֶׁלְּכַמָּה דְּבָרִים דִּינָם כְּשֵׁמוֹת שֶׁבִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ,כז (ג) כְּגוֹן לְעִנְיַן שְׁבוּעָה,12 וּלְעִנְיַן הַזְכָּרַת שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה,כח וּלְעִנְיָן קִלְלַת חֲבֵרוֹ בְּשֵׁם (עַיֵּן חֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִימָן כ"זכט)13 (וּלְעִנְיַן בִּרְכַּת הַשֵּׁם – עַיֵּן בְּיוֹרֵה דֵּעָה סִימָן ש"מ (סל"ו) [סל"ז]):14

4 If it happens that while in a bathhouse or a lavatory a person must distance someone from a transgression, he may [warn him against it].15 He may do this even in the Holy Tongue and in a holy manner; i.e., he may even tell him as a directive, “It is forbidden to do this.” He need not be meticulous16 and say, “Do not do this,” without saying that it is forbidden.

Similarly, if erotic thoughts come to mind, it is permitted [even in such a place] to think of words of Torah, because this [too] is like distancing oneself from transgression, for the Torah saves one from lewd thoughts.

Even when one is not distancing someone from transgression, it is permitted [in such a place] to tell him, “Do such-and-such for me,” even if this involves an implied directive that indicates to his fellow by the way that this activity is permitted, since he is not telling him this as [an explicit] directive.

ד אִם נִזְדַּמֵּן לוֹ לְהַפְרִישׁ מִדְּבַר אִסּוּר בַּמֶּרְחָץ אוֹ בְּבֵית הַכִּסֵּא – מַפְרִישׁל,15 אֲפִלּוּ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבְעִנְיַן קֹדֶשׁ,לא דְּהַיְנוּ לוֹמַר לוֹ אֲפִלּוּ בִּלְשׁוֹן הוֹרָאָה שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת כָּךְ. וְאֵין צָרִיךְ לְדַקְדֵּק16 וְלוֹמַר אַל תַּעֲשֶׂה כָּךְ בְּלִי לְשׁוֹן אִסּוּר.לב וְהוּא הַדִּין אִם נִכְנְסָה אִשָּׁה בְּלִבּוֹ – מֻתָּר לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמוֹ לְהַפְרִישׁ מִדְּבַר אִסּוּר, שֶׁהַתּוֹרָה מַצֶּלֶת מֵהִרְהוּרִים רָעִים.לג וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְהַפְרִישׁ מֵאִסּוּר מֻתָּר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ: עֲשֵׂה לִי כָּךְ וְכָךְ, אֲפִלּוּ אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁמִּמֵּילָא הוּא הוֹרָאָה שֶׁבָּזֶה מוֹרֶה לוֹ שֶׁהוּא מֻתָּר לוֹ לַעֲשׂוֹת כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ אוֹמְרוֹ בִּלְשׁוֹן הוֹרָאָה:לד