(קע"ד)

[Sefer HaChinuch,] (Mitzvah 174):

שיגלח המצורע כל שערו כשיטהר

For a metzora1 to shave all of his hair when he becomes pure,2

שנאמר והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו ואת כל שערו יגלח (ויקרא י"ד ט')

as it is written (Vayikra 14:9): “And it shall come to pass that on the seventh day, he shall shave all of his hair, his head, his beard, and his eyebrows. He shall shave all of his hair.”

ואמרו ז"ל שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה הנזיר והמצורע והלוים (נגעים פי"ד מ"ד)

Our Sages (Nega’im 14:4) state: “There are three who must shave, and their shaving is a mitzvah: a Nazirite,3 a metzora, and the Levites.”4

ואולם שלשה אלו אינן שוים לכל דבריהם

Nevertheless, these three instances of shaving are not identical in all matters.

שגילוח הלוים היה לשעה במדבר ואינה נוהגת לדורות

The shaving of the Levites was unique; [it was performed only] in the desert and is not performed for all time;

(ולפיכך לא מנאה בתרי"ג)

therefore, it is not considered one of the 613 mitzvos.

וגילוח מצורע ונזיר נוהגת לדורות

The shaving of a metzora and that of a Nazirite, by contrast, are practiced for all time.5

ולפיכך מנה מצות גילוח הנזיר ג"כ מצוה

Therefore, the shaving of a Nazirite is also a mitzvah,

והוא חלק ממצוה שע"ז

being an element of Mitzvah 377:5

שיגלח הנזיר ויביא קרבנותיו ביום מלאת ימי נזרו

“that a Nazirite shave and bring his sacrifices on the day he completes his Nazirite vow

וכשיטמא

or when he becomes impure,”

שנאמר בסדר נשא וגלח הנזיר וגו'

as it is written in Parshas Naso:6 “And the Nazirite shall shave....”

אך זהו דוקא במלאת ימי נזרו או כשנטמא

This [mitzvah] applies only when he completes the duration of his Nazirite vow or when he becomes impure.

שכשנטמא אפי' באמצע ימי נזירותו מצוה שיגלח ויביא קרבן

For when he becomes impure, even in the midst of [carrying out] his Nazirite vow, it is a mitzvah for him to shave, bring sacrifices,

ואז ישוב ויגדל פרע כבתחלה בקדושה מנין כל ימי הנזירות שאסר על נפשו

and then allow his hair to grow long in holiness again, as he did at the outset, for the entire duration of the Nazirite vow which he accepted upon himself.

אבל בימי נזירותו הרי הוא אסור בתגלחת

Throughout the days of his Nazirite vow, by contrast, he is forbidden to shave.

כמ"ש מצוה שע"ג שלא יגלח הנזיר שערו כל ימי נזרו

As [the Sefer HaChinuch,] Mitzvah 273, states, a Nazirite may not shave his hair throughout the entire duration of his Nazirite vow,

שנאמר תער לא יעבור על ראשו (במדבר ו' ה')

as it is written (Bamidbar 6:5): “No razor shall pass over his head.”

ואדרבה מ"ע שיגדיל שערו

On the contrary, it is a mitzvah for him to let his hair grow.

כמ"ש מצוה שע"ד שיגדיל שערו כל ימי נזרו

As [the Sefer HaChinuch,] Mitzvah 274, states, [a Nazirite] should let his hair grow long throughout the duration of his Nazirite vow,

שנאמר קדש יהי' גדל פרע שער ראשו

as it is written:7 “[His hair] is holy. He shall let the locks of the hair of his head grow.”

להבין זה הנה יש לבאר כ"ז ע"פ מה ששמענו ע"פ וגלחה את ראשה (דברים כ"א י"ב)

The above can be understood on the basis of the explanation of what we have heard8 concerning the interpretation of the verse (Devarim 21:12): “And she shall shave her head,”

שנאמר ביפת תאר

which is stated with regard to a yefas toar, a woman taken captive.9

כי נתבאר בתורה ע"פ הנ"ל שיפת תואר היא חלק הנשמה שאינה מתלבשת בגוף כ"א עומדת בבחי' מקיף ממעל

The teaching based on that verse explains that “the woman taken captive” refers to the aspect of the soul that is not enclothed in the body, but rather stands above it and encompasses it.10

שנקראת כן על סיבת היותה נמשכת מבחי' כללות כמה בחי'

[This spiritual quality] is described as yefas toar, [lit., “attractive,”] because it is drawn down from a comprehensive [light that includes] several different qualities.11

שמזה בא היופי

This is the source for its beauty.

כמו בגשמיות גוון אחד אינו יפה כ"כ

[To explain:] As on the physical plane, one color alone is not all that beautiful.

אבל כשדבר א' יש בו כמה גוונים יחד הוא יפה ונחמד למראה

When, however, one entity comprises several colors together, it is beautiful and attractive to look at.

וכן בחי' תפארת כלולה מחו"ג יחד כנודע לי"ח

Similarly, [in the spiritual realms, the attribute of] Tiferes, “beauty,” includes both Chessed, “kindness,” and Gevurah, “might,”12 as is known to the students of Kabbalah.13

ואשת יפ"ת היינו חלק מהנשמה המלובש בגוף

The term eishas yefas toar, “an attractive woman,” refers to the part of the soul that is enclothed in the body,

שהוא בחי' מקבל מחלק הנשמה הבלתי מתלבש בגוף

for it is a recipient14 of the dimension of the soul that is not enclothed in the body,

הנק' יפת תאר

which is [simply] called “attractive.”15

והנה כאשר האשת יפת תואר היא בבחי' גלות בנפש הבהמית

When the “attractive woman” is in exile within the animal soul

ובגוף שהוא משכא דחויא

and the body, which is [referred to as] “a snake skin,”16

שאז מדות ולבושי נה"ב שולטים על נפש האלהית

the emotions and garments of the animal soul rule over the G‑dly soul

ע"ד שנתבאר בלק"א ח"א פי"א

in a manner similar to that described in Tanya, ch. 11.17

זהו ענין מ"ש וראית בשביה אשת יפת תאר (דברים כ"א י"א)

This is what is implied by the phrase (Devarim 21:11): “And among the captives, you shall see an attractive woman.”18

וכאשר יתעורר האדם להוציא ממסגר אסיר

When a person is aroused to remove the captive, [i.e., the soul enclothed in the body,] from its confinement [in bodily desires]

להוציאה מן הגלות

and take it out of exile,

עד שתהא היא המושלת בגוף

[enabling it] to achieve dominion over the body

ע"ד שנת' בלק"א ח"א פ"י ופי"ב

as described in Tanya, chs. 1019 and 12,20

אז נאמר וחשקת בה כו' וגלחה את ראשה

[the process is described by the phrases:]21 “And you shall desire her… and you shall shave her head.”

פי' וחשקת בה הוא ענין התהפכות המדות רעות כמש"ש

“And you shall desire her” refers to the transformation of the evil emotional qualities, as explained there.22

פי' וגלחה את ראשה הוא בחי' העברת הלבושים צואים דנה"ב עכ"פ

“And you shall shave her head” refers to removing, at least,23 the soiled garments of the animal soul,

כמש"ש פי"ב

as stated in [Tanya,] ch. 12.

ופי' וענין הלבושים צואים דנפש הבהמית המה כל המחשבות ודיבורים אשר לא לה' המה ולרצונו ולעבודתו

The term “the soiled garments of the animal soul” refers to “all the statements and thoughts that are not directed to G‑d, to His will, or to His service.”24

ובכלל זה ההתחכמות היתירה במילי דעלמא

Included in the above is superfluous intellectual involvement in matters of the world,

אפי' בעסק מו"מ

even in business matters,

שבזה הוא מטמא בחי' המדות ובחי' חב"ד שבנפשו האלהית בטומאת קליפת נוגה

for through this, one taints the emotional qualities and the attributes of Chochmah, Binah, and Daas within his G‑dly soul with the impurity stemming from kelipas nogah,

כמו שמשמע בלק"א פ"ח

as can be inferred from Tanya, ch. 8.

ואע"פ שהמשא ומתן יש בו צורך לעבודת ה'

Now there is a need for business activity for the sake of Divine service.25

מ"מ כיון שהוא בהתחכמות יתירה שאינו כראוי עפ"י ציווי התורה בהנהגת המו"מ ה"ז בחי' לבושים צואים ממש

Nevertheless, superfluous intellectual involvement regarding the conduct of one’s financial affairs that is not befitting according to the directives of the Torah is considered “soiled garments.”

ולכן צ"ל העברת לבושים צואים אלו

Therefore these “soiled garments” must be removed.

ועז"נ וגלחה את ראשה.

This is alluded to by the command: “And you shall shave her head.”

אך הטעם שנקראו לבושים צואים אלו בשם שערות,

The reason that these “soiled garments” are referred to [with the analogy of] hair

הענין כי

can be explained as follows:

הנה מצינו בתורה פעם הגביה מעלת השערות במאד

In the Torah, we find that, at times, the spiritual quality associated with hair is considered very lofty,

כמו בנזיר קדש יהי' גדל פרע שער ראשו

as it is written with regard to a Nazirite:7 “[His hair] is holy. He shall let the locks of the hair of his head grow,”

וכמ"ש גבי שמשון (שופטים ט"ז י"ט) שכל כחו הי' בשערות

and as related with regard to Shimshon (Shoftim 16:19), all of his strength was vested in his hair.

ופעמים מצינו שהשערות השפילה אותם התורה מאד

Conversely, however, we find that at times, the Torah associates hair with a very low level,

כנ"ל בענין המצורע והלוים

as indicated by the above-mentioned commands concerning a metzora and the Levites [who are required to shave their hair].

וכן אמרו ז"ל שער באשה ערוה (ברכות כ"ד א')

And our Sages state (Berachos 24a): “The hair of a woman is considered ‘nakedness.’”

וכן למעלה בעולמות העליונים יש ג"כ חילוקים

Similarly, in the spiritual realms, there are distinctions [regarding the intent implied by the analogy of hairs].

כי שערות דע"ק הם מקור חיות כל העולמות

The hairs [of the beard] of Atika Kadisha26 are the source of the vitality of all the worlds.

כי אבא ראשית האצילות יונק ממזל השמיני כנודע

For the Sublime Father,27 the first level within the entire realm of Atzilus, derives its nurture from the eighth point [of the beard], as is well known.

משא"כ שערות דנוק' יש מהם יניקת החיצונים

In contrast, the hairs of Nukva28 allow nurture [to be derived by] the external forces.29

והענין כי השערות הם מותרי מוחין

To explain: Hairs come from excess intellectual [energy].

ולכן ענין מעלתם הוא כפי המקום שמשם הם נמשכים

Therefore, their spiritual level is dependent on the source from which they are drawn down.

כי בחי' ע"ק שהוא א"ס ממש

With regard to Atika Kadisha, which is actually Ein Sof,

הנה גם בחי' מותרות שלו הם יש בהם חיות רב להחיות כל העולמות

even its excess dimensions contain immense vitality that can give life to all the worlds.

ואדרבה דוקא בהם וע"י נמשך החיות בעולמות

Indeed,30 it is only through a medium [like hairs] that vitality can be drawn down into the worlds.

כי מבחי' ע"ק כמו שהוא במהותו ועצמותו א"א לעולמות לקבל כלל

For the worlds cannot receive [their life-energy] from Atika Kadisha as it exists in its essential state,

כי לא יוכלו לסבול גילוי החיות בבחי' א"ס

for they would not be able to bear the revelation of the energy, as it is Ein Sof. [Drawing down energy from this level is possible]

אלא ע"י שמתצמצם בבחי' שערות

only through [the vitality of Atkia Kadisha] being contracted and drawn down through hairs.

ולכן השערות הם קדושה רבה ונפלאה

Therefore the hairs are on a high and wondrous level of holiness,

וכמ"ש עתיק יומין יתיב לבושי' כתלג חיור ושער רישי' כעמר נקא (דניאל ז' ט')

as it is written (Daniel 7:9): “The One of Ancient Days sat; His garment was white like snow and the hair of His head was like pure wool.”

והנה בחי' הנזיר בימי נזירותו הוא שמאיר הארה משם

[Similarly,] with regard to a Nazirite, during the days of his Nazirite vow, an actual ray [of the holiness of Atika Kadisha] shines forth

ומתלבשת בשערות שלו

and is enclothed in his hair,

כמ"ש האריז"ל בטעמי מצות פ' נשא

as stated by the AriZal in Taamei HaMitzvos, Parshas Naso.

לכן הוזהר שלא יגלח ומצוה לגדל פרע כנ"ל

Therefore he is adjured not to shave and commanded to let his hair grow, as explained above.31

וגם בכל אדם אפי' אינו נזיר

Similarly, with regard to all men, even those who are not Nazirites,

הנה בשערות הזקן ובפאות מאיר הארה מקדושת שערות העליונות דדיקנא עילאה ודפאות

a ray from the holiness of the Sublime Beard and Peyos32 shines within the hairs of the peyos and beard.

לכן הוזהרו שלא לגלחם וכמ"ש מצוה רנ"א רנ"ב

Therefore, we are commanded not to shave them, as stated in [Sefer HaChinuch,] Mitzvos 251 and 252,

מפסוק לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך כו' (ויקרא י"ט כ"ז)

based on the verse (Vayikra 19:27): “Do not cut off [the hair of] the corners of your head and do not destroy the corners of your beard.”

ואולם הנזיר מאיר בו קדושה עליונה דע"ק בכל שער ראשו

With regard to a Nazirite, however, the holiness of Atika Kadisha shines forth within all the hairs of his head.

משא"כ בחי' נוק' דאצילות שהיא בבחי' צמצום לגבי ע"ק

In contrast, Nukva of Atzilus represents a contraction when compared to Atika Kadisha.

אז מבחי' מותרי מוחי' שלה יוכל להיות יניקת החיצונים

Hence, its excess intellectual [energy] can lead to nurture for the external forces.33

ולכן הנשים הוזהרו על גילוי שערות

For this reason, women34 are adjured not to reveal their hair,

כמשרז"ל שער באשה ערוה

as our Sages comment: “The hair of a woman is considered ‘nakedness.’”35

וביאור הדבר לקרב אל השכל

To explain this concept and bring it closer to our understanding:

יובן ע"ד מארז"ל (סוכה כ"א ב') ע"פ ועלהו לא יבול (תלים א' ג')

It can be clarified based on our Sages’ comment (Sukkah 21b) to the verse (Tehillim 1:3), “Whose leaf never withers,”

אפי' שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד

that even the ordinary conversation of a Torah scholar must be studied. [The Sages’ ordinary conversation can serve as a further analogy, enabling us to understand the intent of the analogy of hairs.]

והיינו כי הת"ח לגודל חכמת אלקי' אשר בקרבו

The rationale is that because of the great Divine wisdom that a Torah scholar possesses,

הנה גם במה שאומר כלאחר יד

[attention should be paid] even to the casual statements that he makes.

שהוא כמו בחי' מותרי מוחי'

[These reflect] his excess intellectual [energy],

שאינו מפנימיות חכמתו כ"א בחי' חיצוני' ומותרות מחכמתו

[for] they do not come from the inner dimensions of his wisdom, but from the external and excess aspects of his wisdom,

שיחה בעלמא

[since they are] mere conversation.

אעפ"כ צריכה לימוד

Nevertheless, they must be studied,

עד שהיא חכמת אלהות ממש

and indeed represent actual Divine wisdom,

כמו שאמר ר"ש (בסוכה כ"א ב') משיחתו של ר"ג למדנו שני דברים כו'

as Rabbi Shimon said (Sukkah, loc. cit.): “From Rabban Gamliel’s [ordinary] conversation, I learned two concepts.”

שהן הן רצון עליון ב"ה

These [two concepts] reflect G‑d’s will.

משא"כ כשאדם שאינו ת"ח יאמר שיחת חולין בכלל דב"ט יחשב

When, by contrast, a person who is not a Torah scholar speaks casually, his words are considered idle conversation.

שהוא בחי' לבושים צואים הנ"ל

They represent the “soiled garments” mentioned above

ומטמא בזה נפשו האלהית

which bring impurity upon one’s G‑dly soul

לפי שמלביש אותה בלבושים צואים

by garbing it in these impure garments

חלף מה שראוי לו להלבישה בלבושים קדושים דתורה ומצות

instead of the holy garments of the Torah and its mitzvos in which it is appropriate to garb it.

וכדאי' ביומא (דף י"ט ב') שהשח שיחת חולין עובר בעשה

As Yoma 19b states: “One who engages in ordinary conversation transgresses a positive commandment,

שנאמר ודברת בם (דברים ו' ז')

as it is written (Devarim 6:7): ‘And you shall speak of them’;

ולא בדברים בטלים

[‘of them,’] and not of idle matters.”

והיינו אפי' באדם כשר יודע התורה

This refers even to a worthy person, learned in the Torah.

מ"מ אין בו חכמה כ"כ עד שגם שיחת חולין שלו יהיו בהם ד"ת

Nevertheless, he is not permeated by wisdom to the extent that even his ordinary conversation comprises words of Torah.

אלא השיחת חולין שלו הם דב"ט ממש

Instead, his ordinary conversation revolves around idle matters.

והיינו שמותרי מוחי' שלו הם גרועים

His excess intellectual [energy] is base,

אבל המוחי' עצמם שלו טובים הם

even though his intellectual qualities themselves are positive

והוא כשלא ישיח שיחת חולין כ"א יעסוק בתורה

when he is not involved in mere conversation and instead studies the Torah.

משא"כ בת"ח שגם מותרי מוחי' שהוא שיחת חולין שלו יש בהם קדושה.

With regard to a Torah sage, by contrast, even his excess intellectual [energy as expressed in] his ordinary conversation contains holiness.

ועד"ז הוא מ"ש בזהר (ח"ג מ"ז ב') שרב המנונא סבא הי' אומר פירקא דשטותא לתלמידיו טרם שהתחיל במילי דחכמתא

In this vein, the Zohar (III, 47b) relates that Rav Hamnuna the Elder would make a comic remark to his students before he began [sharing] words of wisdom.

וענין פירקא דשטותא אינו שטותים ממש ח"ו

Now his “comic remark” was not words of foolishness,36 Heaven forbid,

כ"א בחי' נובלות חכמתו

but rather the novelos37 of his wisdom,

כענין שיחת חולין של ת"ח

like the ordinary conversation of a Torah scholar.

וכן רבה הוה אמר מילתא דבדיחותא

Similarly, Rabbah would open [his lessons] with a witticism.

ובדחי רבנן ולבתר פתח בשמעתתא (שבת ל' ב')

The sages would laugh and then he would begin [the study of] the passage (Shabbos 30b).

משא"כ כשאחר יאמר שטותא יהי' שטות ממש

On the other hand, when an ordinary person tells jokes, he is speaking utter foolishness.

ולהעמיק בדבר יותר

To reach a deeper understanding of the matter,

להבין איך שיש הכרח שיהי' ההשפעה מקדושה עליונה דע"ק ע"י שערות דוקא

it is necessary to understand why the transmission of influence from the holiness of Atika Kadisha must be specifically through the medium of hairs

ולזאת עיקר הקדושה תלוי בהם

and, as a result, a fundamental dimension of holiness is dependent on them.

שזה אינו מובן עדיין היטב ממשל שיחת חולין של ת"ח הנ"ל

This is not understood thoroughly from the analogy of the ordinary conversation of a Torah sage.

דלכאורה קשה

For on the surface, a question arises:

אם אמנם אמת שגם שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד

Although even the ordinary conversation of a Torah sage must be studied,

דמ"מ תורתו וחכמתו פשיטא שמעולים ביותר בכפלי כפלים לתושי'

it is obvious that his teachings and his wisdom are much more beneficial.

וא"כ למה זה השיחת חולין שלו

If so, of what purpose is his ordinary conversation?

יעסוק רק בתורה הפנימי'

He should, instead, involve himself only in his inner wisdom.

וכן למעלה יהי' הקושיא

A similar question [arises concerning the analogue] in the spiritual realms:

למה היתה זאת ההמשכה ע"י השערות ומותרי מוחי'

Why must the influence be transmitted through hairs and excess intellectual [energy]?

אם אמנם אמת שהם מעולים ונכבדים עד מאד

Although it is true that they are very beneficial and lofty,

מ"מ הטוב טוב היה אם הי' ההמשכה מעצמות הע"ק

nevertheless, it would seem that it would be much better if the influence came directly from the essence of Atika Kadisha.

[אך] קצת נת"ל

A partial resolution was given above:

שמבחי' ע"ק כמו שהוא א"א לעולמות לקבל

that it is impossible for the [limited] worlds to receive influence from Atika Kadisha as it exists in its essential form.

וביאור הענין במשל ובנמשל

This idea can be further explained based on the concept of an analogy and an analogue,

הוא ע"פ מ"ש שלמה המע"ה להבין משל ומליצה (משלי א' ו')

as explained on the basis of King Shlomo’s words (Mishlei 1:6): “To understand an analogy and an allegory,”

וכתיב וידבר שלשת אלפים משל (מ"א ה' י"ב)

and what is written (I Melachim 5:12): “And Shlomo recited 3,000 analogies.”

וכן בר"מ אמרו משמת ר"מ בטלו מושלי משלים (סוטה מ"ט א')

Similarly, with regard to Rabbi Meir, [our Sages] said (Sotah 49a): “When Rabbi Meir died, the authors of parables ceased,”38

דהוה אמר תלת מאה משלים (סנהדרין ל"ח ב')

for “he would recite 300 analogies” (Sanhedrin 38b).

והענין כי מפני עומק חכמתם ברזי התורה וסודותיה לא אפשר לתלמידים להבין ולהשכיל דברי קדשם בתעלומות חכמה אא"כ יאמרו להם משל

To explain: Because of the great wisdom [of King Shlomo and Rabbi Meir] in the secrets of the Torah and its mysteries, their students were not able to understand and comprehend their holy words of hidden wisdom unless they would speak in analogies.

והוא מה שיעלימו עומק המכוין והחכמה ההיא

This involved hiding the deep intent of their wisdom

באיזו דבר אחר שהוא דוגמת דבר חכמה ההיא

[and garbing it] in another matter which serves as an analogy for the intellectual concept.>

ועפ"י הבנת הדוגמא יצטייר בלב התלמיד שמץ מיני' מתעלומת החכמה שבנמשל

And by understanding the analogy, a trace of hidden wisdom from the analogue would be formed in the heart of the student.

ובהיות לסיבת עומק תעלומת החכמה כי רבה היא

Now, because the depth of the hidden wisdom is so great,

הנה גם הדוגמא שלה היא למעלה מהשכלתם ותבונתם

even the analogy given [to communicate the analogue] may be beyond the grasp and understanding of [the students].

אשר לזאת יצטרך המשל למשל ר"ל דוגמא לדוגמא

Hence, it is necessary to give an analogy for the analogy, i.e., an example for the example.

ולפי ערך חכמת שהע"ה הי' נצרך לג' אלפים משלים

Because of the greatness of King Shlomo’s wisdom, he had to employ 3,000 analogies

שיוריד עומק תעלומת חכמתו ברבוי הורדות זו אחר זו ממשל למשל עד כי במשל

to bring the hidden reaches of his wisdom down level after level, from one analogy to another analogy,

ודוגמא האחרונה הי' אפשר לבני אדם להשיגם במוחם ותבונתם

until the last analogy and example could be understood by the minds and understanding of [ordinary] people.

ור"מ הוה סגי לי' להסביר חכמתו ע"י ג' מאות משלים

For Rabbi Meir, 300 analogies were sufficient to explain his wisdom,

והורדות

[each analogy] descending [another level].

והנה המשל לגבי הנמשל הרי הוא בחי' לבוש גס ועב

When compared to its analogue, the analogy is like a coarse and thick garment.

והוא כמו השערה שמלבשת ליניקת המוחי' שבחלל השערה

Thus it is comparable to the hairs that enclothe the energy [coming] from the brain which is within the hollow of the hair,

שהיא חלולה

for [a hair] is hollow,

כדאי' בגמ' בנזיר (דף ל"ט א' ב') ובפ"ק דב"ב (דף ט"ז א') גבי איוב

as stated in the Talmud, Nazir (39a,b) and Bava Basra (16a) with regard to Iyov.

ונק' המשל מותרי מוחי'

The analogy is described as “excess intellectual [energy]”

שאינו מערך עצמיות הנמשל שבמוחו

for it is not at all comparable to the essence of the analogue [that the teacher] understands in his mind.

והנה בחכמים גדולים כשלמה ור"מ וכיוצא הנה גם המותרי מוחי'

Behold, with regard to great sages like King Shlomo and Rabbi Meir, even their excess intellectual [energy],

שהוא המשל

i.e., their analogies,

הי' בהם תועלת רב וקדושה רבה וחכמה עצומה

are very useful and contain great holiness and awesome wisdom.

ואדרבה היו לצורך גדול

Indeed, they served a great purpose.

שבלעדם לא הי' יכול להיות כלל השפעה מהם לזולתם

For without them, it would not have been possible to communicate any influence to others [on a lower level].

משא"כ בשאר חכמים קטנים בערכם לא היו [יכולים] לומר משלים

In contrast, lesser sages who were not on their level could not communicate via parables,

כמ"ש בגמרא בטלו מושלי משלים

as the Talmud states: [“When Rabbi Meir died,] the authors of parables ceased.”

והיינו לפי שחכמתם קטנה בערך

The wisdom [of the lesser sages] was not comparable to the level [of the great sages]

ויכולה להיות מושגת לבנ"א בלא משלים ודוגמות אלא כמו שהיא

and could have been grasped by others as it was, without parables and examples.

ולכן אינן מצטרכים למשל

Therefore they did not need [to use] analogies.

ואם ירצו להמשיל משלים לדבריהם יהיו שטותים ודברים בטילים

And were they to have tried to speak in analogies, they would have been foolish and empty words,

כי אין צורך בהם

because they would not have been necessary.

ועפי"ז יובן כן למעלה

On this basis, we can appreciate the analogue in the spiritual realms:

שהמשכת החיות מע"ק שהוא א"ס א"א להתקבל בעולמות

that the vitality from Atika Kadisha, which is Ein Sof, cannot be received within the worlds,

גם באצי'

even within Atzilus,

שלא יתבטלו ממציאותם

without [the world’s] existence being nullified,

אלא דוקא ע"י לבושים שהם הנק' שערות כנ"ל

unless [the influence] is clothed in garments [that involved a process of contraction] which is referred to [by the analogy of] hairs.

ועיין בסידור בפי' האל אב הרחמן המהולל בפה עמו משובח כו'

See the explanation of the phrase: “the Almighty, merciful Father, Who is praised by the mouth of His people, exalted…” in the Siddur [Im Dach].39

כנודע שאו"א יונקים ממזלות דכתר

As is well known, the Sublime Father and Mother40 derive their nurture from the mazalos of Kesser.

משא"כ כאשר כבר נתצמצם האור בבחי' נוקבא דז"א

When, by contrast, light has already been contracted within the attribute of Nukva of Z’eir Anpin,

אזי ההארה הנמשכת ממנה בבחי' נובלות ומותרי מוחין

the ray that is drawn down from [that light] represents the novelos37 and excess intellectual [energy].

אינן בערך ודוגמת מותרי מוחי' דע"ק

It is not comparable to, nor does it resemble, the excess intellectual [energy] of Atika Kadisha.

עד שמהם יוכל להיות יניקת החיצוני'

And thus41 [the excess intellectual energy of Malchus] can provide nurture for the external forces.

וכעד"ז כל שהאור הולך ומתמעט

Similarly, whenever the light becomes diminished,

יוכל להיות מבחי' השערות והנובלות שבו אחיזת החיצוני' ביותר

it is possible that the external forces will gain a foothold [to derive nurture] from the levels that are comparable to hairs and underdeveloped dimensions.

ומזה הטעם הוזהרו הלוים במדבר להעביר תער על כל בשרם

For this reason, in the desert, the Levites were commanded to “pass a razor over all their flesh,”

כי דרכם והילוכם בקדש הוא בבחי' התלהבות

for their approach and pattern of Divine service was [characterized by] fiery [love toward G‑d

וכלות הנפש להסתלק מן הכלי

to the point that] their souls would expire, rising above [their bodies,] their vessels.

שזה הי' עבודתם בשיר של יום בקול רינה ונעימה

[This thrust was reflected in their] spiritual service in the recitation of the Song of the Day in joyous and pleasant song,

וכמ"ש בלק"א ח"א פ"נ

as explained in Tanya, ch. 50.

ומאחר שעבודתם בהסתלקות מהכלי

Since their Divine service involved rising above their vessels,

הנה האור שבכלי מצומצם

the light that remained in the vessel was limited,

כי כל עיקרו עולה מהכלי

for its fundamental dimension was elevated entirely above the vessel.

א"כ אם יהי' המשכה מרשימת האור שבכלי

If so, were there to be a transmission [of light] from the trace of light that remained in the vessel [through the medium of hairs],

יהי' מזה יניקת חיצונים

the external forces would be able to derive nurture.42

והנה עפ"ז יובן ג"כ מצות תגלחת המצורע

On this basis, we can understand the mitzvah of shaving a metzora.

בהיות כי המצורע מוחלט נת"ל (מצוה קס"ט) שענינו הסתלקות מוחי' דאבא ופרצופי לאה ורחל שהם בחי' לבושים הקדושים

As explained above (Mitzvah 169),43 when a metzora is declared to be unquestionably impure,44 there is a withdrawal of the intellectual dimensions of the Sublime Father and the partzufim of Leah and Rochel45 which refer to holy garments.

ותמורתם יצאו הנגעים שאת או ספחת או בהרת

Instead, there emerge [on the person’s flesh blotches of tzaraas:] se’eis, sapachas, or baheres.46

שהם דינים תקיפים

These represent expressions of severe judgment.

ומהם יונקים אח"כ החיצונים ע"י שיער לבן כמבואר שם

From them, the external forces derive nurture through white hairs47 as explained there.

ובעודו טמא נצטוה שלא לגלח שער הנתק

For the duration of time that [the metzora] is impure, he is commanded not to shave the hair growing in the blotches of tzaraas,

כמ"ש מצוה ק"ע

as stated in [Sefer HaChinuch,] Mitzvah 170,

מפסוק ואת הנתק לא יגלח (ויקרא י"ג ל"ג)

based on the verse (Vayikra 13:33): “And he shall not shave the blotch [of tzaraas].”

וכן מוזהר שלא יקוץ שאר סימני טומאה

Similarly, he is commanded not to cut off the other signs of tzaraas,

כמ"ש מצוה תקפ"ג

as stated in [Sefer HaChinuch,] Mitzvah 583,

בסדר תצא מפסוק השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות וגו' (דברים כ"ד ח')

in Parshas Ki Seitzei, on the verse (Devarim 24:8): “Take heed of a blemish of tzaraas, and be very careful to act….”

וירצה בזה שלא יקוץ סימני טומאה שמהם יונקים החיצונים כנ"ל בענין השיער הלבן

The intent in this [mitzvah] is that he should not remove the signs of impurity from which the external forces derive nurture, as explained above with regard to white hair.

ור"ל שלא ידמה בנפשו להעביר יניקת החיצונים עי"ז שיקוץ סימן טומאה

The objective is that one should not operate under the impression that he can remove the nurture of the external forces by cutting off the signs of impurity,

שממנו הם יונקים

which is their source of nurture,

וידמה בנפשו שבהפרידו סימן זה ממנו בחזקה הוא מדחה אותם

and in that way think that by separating the sign [of tzaraas] from [the external forces] by force, he has repulsed them,

כי לא זו הדרך

for this is not an [effective] path.48

כי ח"ו יתגברו יותר

Instead, [if one cuts off the signs, the external forces] will, Heaven forbid, become even stronger,

לפי שאין הש"י בא בטרוניא על בריותיו

because G‑d “does not approach His creations with tyranny”:49

וכשם שמפרנס כל צבא מעלה הקדושים

Just as He grants sustenance to the entire range of heavenly hosts that are holy,

כך נותן יניקה וחיות גם לסט"א כדי סיפוקם עד עת קץ הימין

so, too, He grants nurture and vitality to the sitra achra according to its needs until the coming of the end of days.

ומאחר ששורת דין תורה נותן שמגיע להם יניקה זו

According to the dictates of Torah law, it is appropriate that they be able to receive this nurture

משרש נפשו של זה

from the source of the soul of this [metzora]

ומלבושים די"ס עליונות שמושרשת בהם נפשו של זה המצורע

and the garments of the ten sublime Sefiros rooted in his soul.

לא ימנע מהם בלי טענה

Hence, they will not relinquish them without a counterclaim.

ואם יקוץ זה סימן הטומאה

[Thus] if one cuts off this sign of impurity,

יוכל להיות שיתגברו ביותר על נפשו

it is possible that [the external forces] will overpower this person’s soul.

כי בזה שנותנים להם המגיע להם מסתפקים שלא לחטוף ביותר

For giving them what is due them causes them to be satisfied and not seek to grab more. [If, however, their due is withheld, they will be aroused to demand more.]

וע"ד מ"ש בזהר בענין שעיר המשתלח

This parallels the Zohar’s explanation of the goat sent [to Azazel on Yom Kippur].50

וכ"ה בענין עגלה ערופה

Similar concepts also apply with regard to the calf whose neck is broken [to atone for an unsolved murder].51

ולזה הזהיר השמר מאד וגו'

For that reason, [the Torah] warns to “be very careful” [not to remove these signs of tzaraas].

אלא הדרך להעביר יניקתם הוא ע"י תשובה

Instead, the way to remove their nurture is through teshuvah.

ואז ימשיך מוחי' דאבא

This will draw down the intellectual dimensions of the Sublime Father [to the lower levels]

והוא דוחה החיצונים ע"פ התורה

which will, in turn, repulse the external forces according to Torah Law,

ע"י כהן כנ"ל מצוה קס"ט

through [the efforts of] the priest [who comes to purify the metzora], as stated in Mitzvah 169.52

וכאשר שב לה' ונרפא ואין יניקה לחיצונים ממנו

When [a person] will turn to G‑d in teshuvah and become healed,53 the external forces no longer derive nurture from him.

אז נצטוה לגלח שערותיו

He is then commanded to shave off his hair.

כי אעפ"י שטהר מתוך טומאה זו

For although he has been purified from this impurity,

מ"מ שערות שלו שהם הנובלות ומותרי מוחי' שלו

his hair, which represents his underdeveloped and excess intellectual [energy],

יוכלו החיצונים להתאחז בהן

can serve as a foothold for the external forces to take hold [and derive nurture].

כי הם דינים קשים

For [hair is identified with] severe powers of judgment

לסיבת קטנות האור עדיין בו

because of the minute amount of light that is invested in [these powers], as explained above. [The powers of severe judgment receive this foothold]

שאין בו עדיין מבחי' קדושה עליונה

since, as of yet, the person does not [receive influence] from the sublime holiness

שמהם נמשכים לבושים קדושים הנ"ל דשערות

from which the holy garments54 associated with the hairs that are described above are drawn down.

משא"כ כשאח"כ מאיר בו קדושה עליונה דאבא

In contrast, afterwards, when the sublime holiness from the Sublime Father shines within him,55

אזי כתיב לא תקיפו פאת ראשכם וגו' (ויקרא י"ט כ"ז)

he is commanded (Vayikra 19:27): “Do not cut off [the hair of] the corners of your head,”

כי מהם המשכות לבושים קדושים כנ"ל

because holy garments are drawn down from it, as explained above.

ב) ומענין לענין

II) [Extrapolating] from one concept to another,

יש לבאר ג"כ הנהגה לכל אדם בעסקיו

it is possible to explain [the manner appropriate] for every person to conduct his business affairs,

מיוסד ע"פ וגלחה את ראשה (דברים כ"א י"ב)

based on the verse (Devarim 21:12): “And she shall shave her head.”

והיינו ברוחני' ג"כ גילוח השערות

The spiritual counterpart [of the self-control required for the proper balance in the conduct of one’s business affairs] refers to shaving the hairs, [i.e., conduits of energy,]

הצריכים גילוח

that must be shaved

כי הם מותרות אשר מהם יונקים החיצונים

because they represent excess [energy] from which the external forces derive nurture.

והיינו מה שמרבה האדם ומטריד דעתו ולבו בעסקיו במו"מ ומרבה בעסקים

[In the realm of business,] this refers to a person’s extra efforts in his business affairs in which he troubles his mind and his heart, involving himself in many business deals.

שזהו ללא צורך

This [extra effort] is unnecessary.

וביאור הדבר

To explain this concept:

הנה כתיב וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה (דברים ט"ו י"ח)

Behold it is written (Devarim 15:18): “And G‑d your L‑rd will bless you in all that you do.”

ויש להבין למה אמר אשר תעשה

It is necessary to understand: Why does the verse state “in all that you do”?

למה לו לאדם לעסוק במו"מ

Why should a person have to be involved in business affairs [in the first place]?

ושבזה יברכו ה' ויתן לו טרף נפשו ונפשות ב"ב

Why should they be the medium through which G‑d blesses him and grants sustenance for him and his household?

מאחר שכבר נכתב ונחתם לו פרנסתו בר"ה ויוהכ"פ

A person’s [yearly] sustenance is written down and sealed on Rosh HaShanah and Yom Kippur,

כמשרז"ל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ועד יו"כ (ביצה ט"ז א')

as our Sages state (Beitzah 16a): “A person’s livelihood is allotted him between Rosh HaShanah and Yom Kippur.”

ומאחר שהם קצובים א"כ לכאורה גם אם לא יעסוק במו"מ יהי' לו פרנסתו

Since it has been allotted him, seemingly, even if he would not involve himself in business activity, he would still receive sustenance,

שהרי מה שקצב הש"י ודאי יקיים

for what was allotted to him by G‑d will certainly come to fruition.

כי ההוא אמר ולא יעשה ח"ו

For [is it possible that] He will issue a decree and not fulfill it, Heaven forbid?

ובודאי שגם אם יעסוק לא ירבה על הקצבה

And certainly, becoming involved will not bring him more than his allotment.

וא"כ למה לו טרדת העסק

If so, why should he trouble himself with his business affairs?

ויובן בהקדים להבין משרז"ל אדם נידון בכל יום (ר"ה ט"ז א')

The above can be understood based on the explanation of our Sages’ statement (Rosh HaShanah 16a) that a person is judged every day.

מאחר שמזונותיו קצובין לו מר"ה ויוכ"פ א"כ מהו ענין הדין בכל יום

[One might ask,] since his sustenance is allotted between Rosh HaShanah and Yom Kippur, why is he judged every day?

ועוד צ"ל מה שמבקשים בכל יום בשמ"ע רפאינו ה' כו' ברך עלינו את השנה הזאת

Also, why do we request every day: “Heal us, O G‑d,”56 “Bless for us… this year”57 ?

מהו ענין בקשה זו מאחר שכבר נקצב הכל בר"ה ויוכ"פ

What is the purpose of these requests if everything has already been allotted on Rosh HaShanah and Yom Kippur?

גם בזהר מצינו שרב המנונא סבא הי' מתפלל בכל יום על מזונא

Similarly, the Zohar (II, 62b) relates that Rav Hamnuna the Elder58 would pray for his sustenance every day

ולא הי' אוכל טרם שיתפלל

and would not eat until he prayed.

ואמר עד דאתייהיב מבי מלכא (עי' זח"ב ס"ב)

He would say that [he would not eat] until he received his food from the house of the King.

וזה פלאי

[On the surface,] this is a wondrous statement,

שהרי כבר קצב לו הש"י בר"ה ויוכ"פ

for G‑d had already made an allotment to him on Rosh HaShanah and Yom Kippur.

אמנם הענין יובן בביאור ענין החותם בנעילה דיוכ"פ

However, the concept can be understood on the basis of the explanation of the concept of the sealing [of the Heavenly decrees] that occurs during the Neilah prayers on Yom Kippur

שאומרים וחתמנו

when we say: “Seal us.”

ופי' האריז"ל שהוא המשכת ה"ג דעתיק במל'

The AriZal explains that [“sealing”] refers to drawing down the five Attributes of Gevurah of Atik to Malchus.