The Prohibition Against Hating One’s Fellow Jew1

The Mitzvah of Loving One’s Fellow Jew


(קדושים) שלא לשנוא לחבירו, שנאמר לא תשנא את אחיך בלבבך. (ויקרא י"ט י"ז) (רל"ח).

[Sefer HaChinuch,] (Parshas Kedoshim, Mitzvah 238): Not to hate one’s fellow man, as it is written (Vayikra 19:17): “Do not hate your brother in your heart.”

לאהוב כל אדם מישראל, שנאמר ואהבת לרעך כמוך. (ויקרא י"ט י"ח) (רמ"ג):

(Mitzvah 243): To love every Jewish person, as it is written (Ibid. 18): “Love your fellow man as yourself.”

ידוע מאמר הלל הזקן להגר (שבת ל"א ע"א) דעלך סני לחברך לא תעביד זהו כל התורה כולה ואידך פירושא הוא כו'

[The importance of this mitzvah is reflected in] the renowned statement of Hillel the Elder to the [prospective] convert (Shabbos 31a): “What is hateful to you, do not do to your fellow man; this is the entire Torah, the remainder is commentary.”

ובאמת אינו מובן כ"כ

In truth, [this statement requires clarification].

דהתינח במצות שבין אדם לחבירו אבל מצות שבין אדם למקום מא"ל

It can be understood with regard to the mitzvos that apply between one person and another. But what about the mitzvos between man and G‑d? [What is the connection between loving one’s fellow Jew and the obligation to wear tefillin, observe Shabbos, or perform any of our other obligations to G‑d?]

ובפרט שבו ית' כתיב אם צדקת מה תתן לו (איוב ל"ה ז') כידוע

This [point] is particularly applicable since, with regard to Him, it is written (Iyov 35:7): “If you act righteously, what have you given Him?”2

גם נודע מ"ש שנכון לומר קודם התפלה הריני מקבל עלי מ"ע של ואהבת לרעך כמוך לפי שהוא יסוד גדול בעבודת ה',

Also, it is well known3 that it is proper to say before [the morning] prayer: “I hereby accept upon myself [the fulfillment of] the positive commandment, ‘Love your fellow man as yourself,’” because it is a fundamental principle of great importance in our Divine service.

ולהבין ענינה

[It is necessary] to understand the meaning [of all the above].

א) הנה בטעמי מצות פ' קדושים כ' האריז"ל וז"ל

I) In the AriZal’s Taamei HaMitzvos, Parshas Kedoshim, it is written4 [in the name of] the AriZal:

כי כל ישראל סוד גוף א' של נשמת אדה"ר כנודע אצלינו (בס' הגלגולים פ"א ב')

“Mystically, all Israel comprises one complete entity, the soul of Adam, as we have stated elsewhere (Sefer HaGilgulim 1:2).

וכל א' מישראל הוא אבר פרטי

Each individual Jew constitutes one particular limb [of Adam’s soul].

ומזה הוא הערבות שאדם ערב בשביל חבירו אם יחטא

This is the basis of the mutual responsibility [of our people] and [why] one Jew is accountable for another if he sins.5

ולכן נוהג מורי ז"ל לומר פרטי הוידוים כו'

Accordingly, it was the custom of my teacher, [the AriZal,] to mention the specific transgressions enumerated in the confessional prayer [although he did not, G‑d forbid, violate them];

כי כל ישראל גוף א' עכ"ל

for all Israel is one entity.”

וביאור דבריו הוא שאדה"ר הי' כללות כל הנשמות כולם שבישראל

To explain: [the soul of] Adam embodies the general, all-encompassing soul of all the souls of Israel

(לבד מאותן שיבואו אחר התחי' ע"ש פ"ז)

(except those that will descend after the time of the Resurrection, see ibid., ch. 7).

שהי' כולל כולם מהם נתלים בראשו מהם בזרועו כו'

He comprised [within his soul] all the souls, some drawn down from [the part of the soul that corresponds to] his head, others from [that which corresponds to] his arms,6 etc.

ועש"ז נק' אדם

For this reason he was called Adam.

אדמה לעליון

[That name relates to the phrase:]7 Adameh l’Elyon, “I will resemble the One Above.”

כי הוא בחי' כללית

For Adam was all-encompassing

ונמשך מבחי' אדם דלעילא שכולל י"ס בבחי' פרצוף

and derived from the Sublime Man8 who comprises the Ten Sefiros in the configuration known as partzuf.9

וכדכתיב בני בכורי ישראל (שמות ד' כ"ב),

It is written,10 “My firstborn son Israel”; [i.e., just as a son resembles his father, so, too, Adam11 resembles the Sublime Man].

והנה מבואר במ"א בענין אדם דלעילא שהוא בחי' שם מ"ה דתיקון

Elsewhere it is explained that the Sublime Man is identified with the Divine name מ"'ה [whose numerical value is forty-five,]12 of [the world of] Tikkun.13

שיהיו הי"ס כלולים זמ"ז

[In the spiritual frame of reference that this name brings into being, all] Ten Sefiros are interrelated;

שחסד יהי' כלול מגבורה וגבורה מחסד וכיוצא,

e.g., Chessed contains Gevurah and Gevurah contains Chessed, and the like.

משא"כ בתהו היו בבחי' פירוד זת"ז

In [the world of] Tohu,14 by contrast, the Sefiros were in a state of separation;

זת"ז

each one positioned under the other.15

וההתכללות הזאת הוא ע"י המשכת שם מ"ה שממצחא

The integration of the Sefiros [in Tikkun] is brought about by drawing down influence from the Divine name מ"ה from the forehead [of Sublime Man].

שהוא בחי' א"ס

This [emanation from the Divine name מ"ה] is Ein Sof, [i.e., Infinite,]

הכולל כל ההשתלשלות ופרטי הנמצאים כי ממך הכל כתיב (דה"א כ"ט י"ד)

and comprises all the worlds and realms, as well as all the individual beings, as it is written (I Divrei HaYamim 29:14): “All things come from You.”

ולכן הוא הגורם ג"כ ענין ההתכללות אחרי יציאתם אל הגילוי כאו"א בפ"ע

Hence, it brings about their interrelation even after they have each emerged into their particular revealed aspects.16

וז"ש בת"ז שם מ"ה דאיהו ארח אצילות

This is the meaning of what is written in Tikkunei Zohar,17 “The name מ"ה is the path of Atzilus.

כמו האורח שמחבר שני מקומות נבדלים ע"ש בארוכה

[For it binds together the different Sefiros,] just as a path joins two separate places.

(בביאור מאמר הזהר פ' יתרו דכל יומין מתברכי' בי' כו')

See the explanation of the Zohar’s statement, Parshas Yisro: “All days receive their blessing...” for a detailed exposition.

ועד"ז יובן ג"כ בנשמות ישראל שהם קומה שלימה ביחד

Similarly, it can be understood how [all] the souls of Israel collectively comprise one complete entity,

דהיינו נשמת אדה"ר שהיא כללותם

the soul of Adam, which is their general, all-embracing [identity].

והגם שיש בה רמ"ח איברים מיוחדים

Although [this soul] contains 24818 distinct “limbs,”

הרי הם כלולים זה מזה

nevertheless, these parts are interrelated, each containing the others.

וכמו עד"מ בגוף אחד שהגם שהוא בהתחלקות ציור איברים ראש ורגלים וידים וצפרנים

By way of analogy: the human body consists of distinct limbs and organs: the head, feet, hands, nails, etc.

מ"מ כל א' כלול מזולתו

Nevertheless, each part incorporates all the others.

שביד יש חיות מעין הרגל ע"י הוורידים שנמשכו בו

There flows in the hand — through the interconnecting veins — something of the foot’s vitality.

וכן בשאר כל האיברים

The same is true with regard to all the other limbs and organs.

וכנודע שמרפאים אבר א' ע"י הקזה בחבירו מצד עירוב הדמים

Therefore, as is known, it is possible to cure one limb of the body by drawing blood from another, because of the intermingling of blood [in the circulatory system].

וההתכללות הזאת באיברי הגוף ובחיות הנפש שבהם הוא מחמת כללות החיות שכולל כולם

This interrelation of the bodily organs and the soul’s life energy [contained] within them comes as a result of the general life-force that includes them all.

שהוא המאיר במוח שבראש שממנו נתפרדו כל א' לעצמו

[This general life-force] shines forth within the brain, [and] from it, [all] the particular qualities are diffused and individualized.19

והוא כולל כולם ד"מ ההיולי כידוע

It, however, contains them all, just as, for example, the unformed hylic20 matter [contains all the particular entities that come into being from it], as is known.

ולכן המוח הוא המרגיש כל כאבי הרמ"ח איברים

For this reason, the brain feels the pain of all the 248 limbs

וכאב היד עם הרגל שוים אצלו

and, [generally, its perception of] the pain of the arm and of the leg is identical.21

אדרבה לפעמים ירגיש המוח יותר כאב מכה שבצפורן מכאב מכה שביד כנראה בחוש,

Indeed, at times, the brain will feel more acutely the pain of a wound to the nail than the pain of a wounded hand, as can be observed.

ועד"ז הי' ההתכללות ברמ"ח איברי נפש אדה"ר זה מזה

A similar concept applies with regard to the interrelation of the 248 dimensions of Adam’s soul, one with the other.

מחמת מקור חיי נפשו

[This interrelation] comes as a result of the source of his soul’s vitality,

שהוא מבחי' חכמה עילאה דאדם העליון

which is the Sublime Chochmah22 of the Sublime Man,23

בחי' א"ס ב"ה ששורה ומתייחד בחכמתו

the Ein Sof which rests within— and is united with— His Chochmah,

שהוא וחכמתו א'

for “He and His Chochmah are all one.”24

ולכן נאמר בני בכורי

Therefore, [Adam and the Jewish people as a whole are called] “My firstborn son.”

וכמו הבן שהוא טפה ממוח האב,

Just as a son [is conceived] from a [seminal] drop that derives from his father’s brain, [so, too, the soul of Adam — and thus of all Israel — is derived from G‑d’s Chochmah].25

אך אמנם לאחר שנתחלקה נשמת אדה"ר לשרשים רבים

However, after Adam’s soul was divided into numerous root-souls,

וכל א' נחלק לענפים ולניצוצות רבות בגופות מיוחדות

which in turn subdivided into manifold branches and sparks in individual bodies,

ה"ז כמשל האיברים שנפרדו זמ"ז

the state of the soul became analogous to bodily organs which have become severed one from the other.

לא יכאב להיד מכה שברגל המופרדת ממנו וכיוצא,

[In such a state,] the pain of the foot is no longer felt by the hand.

אמנם הפירוד הזה הוא רק מצד הגוף

The separation [between one Jew and another], however, exists only in respect to the body.

אבל הנפש לא נפרדה באמת וכולם מתאימות

Their souls are never truly separated, for they are all interlocked:

וכמשל היד שיש בה מוורידי הרגל והעין וכן ברגל מן היד כו' וכיוצא

just as the hand has veins [linking it to] the legs and eyes, similarly, the foot has [a connection with] the hand. And so too [the other limbs are interrelated].

ויש לה כאב עצום ברוחניותה מכאב העין כנ"ל במשל

Accordingly, [the hand,] for example, feels intense pain, in a spiritual sense, from the pain of the eye, as mentioned in the analogy above.

ולכן אמר האריז"ל כל פרטי הוידוים שחטא א' מישראל

For this reason, the AriZal would recite confessional prayers for all the transgressions that any Jew may have committed.26

שהרי הוא כאב אותו אבר שבו מושרשת נפש אותו הישראל

For [the person’s sins] caused pain in the particular “limb” of [the general soul] in which that person’s soul was rooted.

ומגיע הכאב גם לאבר העליון שמושרש נפש האריז"ל

This pain [was transmitted] to the higher “limbs” [of the soul] where the soul of the AriZal was rooted.

ובפרט מצד מקור נשמותינו

How much more so is this true with respect to the Source of our souls,

מוח האב וחכמתו ית' הכולל את כולם ומרגיש כאב כל הרמ"ח איברי',

i.e., “the brain of the Father and His blessed Wisdom,”27 which includes all the 248 elements and feels their pain.

ולכן נצטוינו ג"כ לאהוב כל אדם מישראל

We are therefore commanded to love every individual Jew,

שהרי כל אדם כלול מכל נשמות ישראל כנ"ל מן האיברים

since each Jew includes all the souls of Israel, as in the above analogy of the bodily organs.

והרי א"כ בו יש זולתו ג"כ ויאהב זולתו כמוהו

Thus, since a person incorporates also his fellow, he should love his fellow as he does himself.

כן הוא כלול בזולתו כנ"ל בקישור האיברים,

Similarly, he is incorporated within his fellow, as mentioned above with reference to the interconnection of the body’s organs.

וזהו ג"כ שצריך לקבל עליו מצוה זו קודם התפלה

This is also the reason one must accept upon himself this mitzvah before prayer,

כדי שיוכל למסור נפשו באחד שתעלה לפני ה' בבחי' מ"ן בק"ש

so that he can offer his soul and have it ascend to G‑d, in an arousal from below,28 [when reciting the word] Echad [“One,” in the Shema].29

וא"א להיות עלי' זו אא"כ תהי' שלימה ובריאה

This ascent is not possible unless [the soul] is complete and “healthy.”30

דהיינו שתהי' כלולה מכל הנשמות

[This latter state is accomplished when the soul] incorporates all the [other] souls,

כמו האבר שבריאותו הוא כשבריאים הוורידים שבו הכלולים מכל האיברים,

just as one of the organs [of the body] is healthy when the veins that connect it with all the other organs are healthy.

שאז תעלה לרצון לפני ה' בחכמתו ית' שהיא הכוללת כל הנשמות כולן כא' ממש,

Then [his soul] can ascend in favor before G‑d at the level of His Chochmah, which contains all the souls actually as one.

שלפי שהנשמה יש בה בהתכללות ג"כ מכולן יכולה היא לעלות באור הכללי שהוא מקורן ושרשן,

Since his soul is also unified with all others, it can ascend into the general, all-encompassing light that is its source and root.

וההתכללות זאת הוא כשהאדם מראה בעצמו ובגופו כן שאוהב רעהו

This unity is achieved when a man demonstrates with his person and with his body that he loves his fellow

כאיברים הכלולים זה מזה

— similar to the way the bodily organs are incorporated within each other —

ושלי שלך

[with a feeling of] “what is mine is yours,”31

כי עצמו ובשרו הוא

for his fellow is his own “bone and flesh.”32

משא"כ כששונא לא' מישראל בלבו הרי הוא מפריד מנפשו אותו חלק של זולתו הכלול בו

If, however, he feels hatred in his heart for a fellow Jew, he separates from his soul that part of his fellow contained within him,

ודוחהו מעליו בשנאה זו ששונאו ומסלק רצונו ממנו

rejecting it with this hatred and removing his own will from it.

וממילא יש פגם וחסרון בנפשו

This causes a blemish and a lack in his own soul,

שנחסר בו החלק הנ"ל

for now this part is wanting within him.

ונעשה בעל מום

He thus becomes defective —

כי באמת כל אבר פרטי כלול מתרי"ג

since every individual part is comprised of all the 613 [root-souls],

והיינו מהתכללות זולתו בו

and therefore the other person is included within him.

וע"י השנאה הוא מפריד ממנו אותו חלק הפרטי

Through his hatred, he severs that individual part from himself.

אז אינו יכול לעלות לרצון לפני ה' וכדכתיב אשר יהי' בו מום לא יקרב להקריב כו' (ויקרא כ"א י"ז)

He is then unable to ascend in favor before G‑d, as it is written:33 “Any [priest] within whom there is a blemish shall not approach to offer....”

שאא"ס ב"ה הכולל כולם לא יסבלנו מצד החסרון שבו

For the Or Ein Sof, which comprises them all, will not tolerate him because of the flaw within him,

שחיסר אותו [האבר] הפרטי

i.e., the lack of that particular element—

שהרי א"ס ב"ה כולל גם אותו

for the Or Ein Sof comprises that [missing] individual as well.

וד"ל

This should suffice for the intelligent.

ולכן נצטוינו כמה ל"ת בהקרבת בעלי מומים הן בכהנים הן בקרבנות עצמן כמ"ש בפ' אמור

[The need for unity explains] why we have been commanded with several prohibitions against offerings being brought by blemished priests and against defective sacrifices themselves, as they are described in Parshas Emor.34

ונצטוינו ג"כ במ"ע להקריב כל קרבן תמים כדכתיב תמים יהי' לרצון כו' (ויקרא כ"ב כ"א):

We have likewise been enjoined with a positive precept to offer every sacrifice unblemished, as it is written,35 “To be accepted, it shall be perfect; it shall have no blemish.”

ב) ואעפ"י שנת' היטב טוב טעם למצוה זו

II) Even though the rationale for this mitzvah has been thoroughly explained [above],

עדיין יש בזה עוד טעם נפלא בעוצם הטובה שהאדם עושה לו ולכל העולם בקיום מ"ע זו

there is yet another wonderful explanation, [clarifying] the awesome good brought about for oneself and for the entire world through observing this positive mitzvah.

ולהיפוך ח"ו כשמבטל מ"ע זו ועובר על ל"ת של תורה דלא תשנא:

[It also brings to light] the opposite, G‑d forbid, [i.e., what arises] when one neglects this mitzvah and transgresses the Scriptural prohibition: “Do not hate.”

היינו עפ"י ביאור מאמר הלל הנז"ל שאינו מובן ג"כ למה ביארו מ"ע זו בענין השלילה מה דסני עלך לחברך לא תעביד ולא אמר לו ההן שבה

This explanation is based on an exposition of the abovementioned statement of Hillel: “What is hateful to you do not do to your fellow....” Why did Hillel paraphrase this mitzvah in the negative instead of using positive wording?

הנגלה מפשט הכתוב כדת"א ותרחמיה לחברך כוותך.

[In particular, the question applies since] the verse’s simple meaning and the translation of Onkelos [use positive terminology].36

והענין כי דבריו אלה הוא פי' מצות ואהבת לרעך כמוך בענין עמוק,

[We must conclude that, as will be explained, Hillel’s rendition] interprets this mitzvah on a deeper level.

דהיינו כמו שאין אדם רואה חוב לעצמו אין הפירוש שאינו יודע כלל חובותיו

[Our Sages’ teaching that]37 “A person sees no flaw within himself” does not mean that a person is completely unaware of his shortcomings.

אדרבה יוכל לראות ולהבין היטב עמקות פחיתותו יותר מראיית זולתו עליו

On the contrary, he may be aware of and comprehend the depths of his deficiency even more than another person.

שהרי זולתו אינו רואה אלא לעינים והוא יראה ללבב

For someone else perceives only what is visible to the eye, while he discerns what is in [the depths of] his own heart.

אלא הכוונה שאין החוב תופס מקום אצלו כלל להתפעל מזה

Instead, the intent [of the Talmudic adage] is that his fault is not important to him and does not disturb him.

וכאילו אינו רואה אותו כלל

It is as if he does not see it at all,

כי מפני האהבה הגדולה אשר הוא אוהב מאד א"ע על כל פשעיו שיודע בדעתו תכסה האהבה בבחי' מקיף

for his great self-love covers all his shortcomings,38 shielding them from above.39

שלא יומשך מן הידיעה לידי התפעלות במדות

[Though intellectually aware of his deficiencies,] this knowledge will not evoke any emotional response.

ולכן אין תופסים מקום כלל להתפעל מזה,

Accordingly, his shortcomings give him no cause to be concerned.

וזהו שאינו רואה חוב לעצמו שנשקע ונתבטל בהאהבה רבה המכסה על כל הפשעים בבחי' מקיף,

He does not see any faults within himself, because they are submerged in— and nullified by— his intense self-love, [which] shields them from above.

וכאשר יראה זולתו על החוב שלו ויבין אותו ירגז מאד

[Now,] when another person points out his fault and understands it, he becomes very angry,

אע"פ שיודע בעצמו שאמת הוא

even though he himself is well aware [that what the person says] is true.

והיינו לפי שעיקר רוגזו אינו על עצם הפחיתות

Essentially, his anger is not aroused by the fault itself,

שחבירו מדמה שקר שהרי יודע שאמת הוא

[i.e., he does not feel] that the other person is mistaken in his judgment [and is suspecting him of a nonexistent defect], for he knows [what the person says] is true.

רק על שידיעת חבירו את פחיתותו הוא בבחי' יש והתפעלות,

Instead, it is the other’s perception of his defect that inflames his ego and [causes him] agitation.

משא"כ כשהוא יודע האהבה מכסה,

In contrast, when he himself knows of it, his self-love conceals it.

וירגז על חבירו על ההתגלות

He becomes enraged at his colleague for bringing it out in the open,

שגילה חבירו החוב שלו מתוך הסתר וכסוי האהבה שהיתה מכסה עליו ולא היה נראה כלל

i.e., for revealing his flaw from the concealed and unperceived state to which his self-love [had relegated it].

ועתה אצל חבירו נראה ליש ודבר מה,

For now, as far as his friend is concerned, it has become a tangible and substantive [shortcoming].

וזהו מה דסני לך

On this basis, [we can appreciate Hillel’s statement]: “What is hateful to you”

גילוי זה,

— i.e., [having one of your shortcomings] revealed —

לחברך לא תעביד

“do not do to your fellow”

שלא תראה חובותיו ופשעיו,

— do not expose his faults and imperfections,

הן במילי דעלמא בדברים שבין אדם לחבירו והן במילי דשמיא,

whether in worldly matters, in his relations with others, or in his spiritual behavior.

ליש ודבר מה

[Do not make them] noticeable and concrete.

אלא יהי' האהבה שלך לו גדולה כ"כ עד שתכסה על הפשעים

Instead, let your love for him be so great that it covers his flaws

ולא תניח אותם מן הידיעה לבא להתפעלות במדות

and does not permit your intellectual awareness of them to evoke an emotional response.40

וכמו כאשר יהי' לאדם רצון ותשוקה נפלאה לחבירו מצד המשכה רבה ועצומה שמעצמיות הנפש שיש לו אליו כל אשר יעשה לו רעות היפוך אהבתו לא יהיו תופסים מקום כלל

When a person feels an exceedingly great yearning and desire for another because of a great and powerful attraction issuing from the very essence of his soul, any wrong that the other may inflict upon him that conflicts with his love will have no significance.

ובטילים נגד האה"ר מים רבים לא יוכלו כו' (שה"ש ח' ז'),

It will be nullified in the great intensity of his love, [as the verse states:] “Many waters cannot extinguish the love...” (Shir HaShirim 8:7).

ולכן זהו כל התורה כולה

Therefore [Hillel declared,] “This is the entire Torah.”

שע"י התכללות נשמות ישראל אלו באלו והיו לאחדים ממש כאילו היא קומה א' לבד עי"ז גורם למעלה ענין נפלא

For the interrelation of the souls of Israel with each other, becoming truly one, as if a single entity, evokes a most wondrous effect Above,

שהוא יסוד ותכלית כל התורה כולה

which is the essence and purpose of the entire Torah,

והוא ענין יחוד קוב"ה ושכינתי'

i.e., the unity of the Holy One, blessed be He,41 with His Shechinah.

ששכינתי' היא אימא תתאה ומטרוניתא,

G‑d’s Shechinah is identified as [both] Imma Tataah (“the Lower Matriarch”) and Matronita (“the Matron”).

מקור נשמות ישראל

[Both of these terms are analogies for the Sefirah of Malchus,] the source of Jewish souls. [The term “the Holy One, blessed be He,” is also identified with the souls of the Jewish people. To explain: Our Sages state]

כי הנה שופרי' דיעקב מעין שופרי' דאדם (ב"מ פ"ד א')

(Bava Metzia 84a): “The beauty of Yaakov was similar to Adam’s.”

ופי' שיעקב הי' כללות כל הנשמות

This means that all the souls of the Jewish people were incorporated within Yaakov,

הוא מעין שופרי' דאדם העליון שעל הכסא הוא מראה דמות כבוד ה' (יחזקאל א' כ"ח)

and thus he resembled the beauty of the Sublime Man on His throne, “the appearance of the likeness of G‑d’s glory” (Yechezkel 1:26, 28),42

כי חלק ה' עמו (דברים ל"ב ט')

for “His people are a part of G‑d” (Devarim 32:9).43

וכשמתכללים נשמות ישראל והיו לאחדים עי"ז נעשה אחד באחד

When the souls of Israel join and unite, this in turn unites the One44 with one;45

שה' ית' מתייחד עם הישראל והיו לאחדים

G‑d becomes united with Israel and they become [truly] one.

ואין האדם דלעילא רואה חוב לעצמו

[As a result,] the Sublime Man sees no deficiency within Himself,46

ואז הוא עובר על כל פשע של הישראל כמאן דמסתחי בימא רבא

and He removes every transgression of Israel, as “one who cleanses in the mighty ocean.”47

וכמ"ש לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל (במדבר כ"ג כ"א) מפני שה' אלקיו עמו

And as it is written (Bamidbar 23:21): “He beholds no sin in Yaakov and sees no wrongdoing in Israel, [because] the L‑rd his G‑d is with him.”

ואין האדם רואה עד"מ חובת עצמו

[Just as on the earthly plane a person does not see his own faults, so, too, the Sublime] Man does not see, metaphorically speaking, His own fault.48

וד"ל

This should suffice for the intelligent.

ואין פי' לא הביט ולא ראה שנעלמים ממנו ח"ו

The meaning of the phrase, “He beholds no... and sees no...” is not that the faults are concealed from Him, G‑d forbid.

כי הכל גלוי וידוע ואפי' שיחה קלה כו'

For everything is revealed and known to Him, even one’s trivial conversations.49

אלא כמ"ש וירא און ולא יתבונן (איוב י"א י"א)

Rather the intent is, to [borrow the phrasing of the verse in] (Iyov 11:11): “He sees iniquity, but takes no notice of it.”

שאין נמשך מן הידיעה שלו שיודע אותם בדעתו ית' שאין לה גבול ותכלית לידי התפעלות במדות הגבורה כו'

Although through His infinite and boundless knowledge He knows of [their wrongdoings], influence is not drawn down from that knowledge to arouse the Attribute of Severity.

כי האהבה תכסה וכמ"ש ויסך אלוה בעדו (איוב ג' כ"ג)

For His love covers it, as it is written (ibid.: 3:22): “And before whom G‑d (א-לוה) erected a barrier.”

אלוה הוא אל ו"ה

[G‑d’s name] א-לוה is a composite of the letters א-ל ו-ה

שהוא חסד עליון המקיף כמ"ש בע"ח

which refer to the Sublime Kindness50 which shields51 [from Above], as explained in Etz Chayim.52

(שהוא לבוש הנשמה וחותמה ע"ש)

(It serves as a garment for the soul and its seal.)

משא"כ אם יש פירוד ח"ו בישראל

This is not the case, however, when, G‑d forbid, there is separation among the Jewish people.

כל אשר בו מום לא יקרב

[For as stated above:] “Any [priest] within whom there is a blemish shall not approach to offer.”

ויגרום למעלה בחי' פירוד

[The existence of a blemish also] causes separation Above [between the Holy One, blessed be He, and the Shechinah, the source of the Jewish people].

ואז יהי' רואה את החוב

Then [the Sublime Man] will notice flaws,

ובפרט עליו

and [that person’s flaw] in particular,

שהוא המפריד רחמנא ליצלן מזה

for it was he who brought about this disunity, Heaven forbid. [G‑d’s blessings to the Jewish people depend on the unity of Israel, as implied by the phrase in our prayers:]

וברכנו אבינו כולנו כאחד

“Bless us, our Father; all of us as one.”

ואז כולך יפה רעייתי ומום אין בך (שה"ש ד' ז')

[For when there is oneness,] “You are entirely beautiful, My beloved, and there is no blemish in you” (Shir HaShirim 4:7).

ונעשה בחי' יחוד קוב"ה ושכינתי'

This brings about the unity of the Holy One, blessed be He, with His Shechinah,

גילוי אא"ס במקור נשמות ישראל למהוי אחד באחד

i.e., the revelation of Or Ein Sof within the source of the souls of Israel: bringing about the unity of “One with one.”

וז"ס תמים תהי' עם ה' אלקיך (דברים י"ח י"ג)

This is the deeper meaning of the verse (Devarim 18:13): “You shall be tamim (whole, perfect) with G‑d your L‑rd.”

כמו שה' אלקיך הוא עם כללות נש"י בחי' תם

G‑d’s relationship with the totality of the souls of Israel is tam, [i.e., in a state of completeness and perfection].

דהיינו הארת חכמה עילאה בכללות איברים דשכינתי'

The radiance of the Sublime Chochmah [shines] into the dimensions of the Shechinah in their totality

ואהבת לרעך כמוך ואין רואה חובותיו

[as implied by the charge]: “You shall love your fellow as yourself,” without beholding the flaws within [the Shechinah].53

כמו"כ תהי' אתה תמים עם חביריך

In a similar way, you should be tamim with your fellow

כדי שיהי' ה' אלקיך

so that Havayah will be Elokecha,54

במס"נ באחד כמש"ל:

through offering your soul to G‑d with complete self-sacrifice [when reciting the word] Echad, as has been discussed above.

וז"ש הלל ואידך פירושא הוא

This is the meaning of Hillel’s statement: “The remainder is commentary.”

שהרי כל המצות הם לייחד קוב"ה ושכינתי' כידוע

For, as is known, the purpose of all the mitzvos is to bring about the unity of the Holy One, blessed be He, with His Shechinah.

והרי עיקר היחוד אדם דלעילא בשכינתי' הנק' שופרי' דיעקב הוא תלוי בהתגלות האהבה אמיתית עד להיות כמוך ממש,

Now, the essential unity of the Sublime Man55 with His Shechinah, which is called “the beauty of Yaakov,” depends upon the revelation of genuine love [for another person], until it actually resembles self-love,

חלק ה' עמו כנ"ל,

for as mentioned above, “His people are a part of G‑d.”56

וזה נעשה ע"י קיום מצות ואהבת לרעך כמוך כנ"ל

This is accomplished through the performance of the mitzvah, “You shall love your fellow as yourself,” as explained above.

ושאר כל המצות הם כמו פירוש להסביר היחוד

All the other mitzvos are like a commentary that explains this unity.57

(דהיינו באיזו אופן יהי' היחוד

(That is, they [establish] the form through which this unity will be expressed.

אם חכמתו בחכמתו בתלמוד תו'

[For example,] through Torah study, man’s wisdom is united with G‑d’s wisdom.

ואהבה באהבה

Similarly, our love [is united with His] love

ושארי מדות ע"י שארי מצות

and so, too, [we connect] all of our other emotional attributes [to the corresponding emotional attributes in G‑d] through the performance of the other mitzvos.

וכמו שבאדם המתדבק ומתקשר עם חבירו סיבת ההתקשרות הוא האהבה האמיתי'

[To illustrate by analogy:] When a person clings to and connects powerfully with another person, the cause of the attachment is authentic love.

והיחוד

The oneness [between them is then expressed in various forms:]

פעמים בדבור שמדבר עמו דברי חכמה

at times in speech, conversing about words of wisdom;

פעמים במדות בהתגלות אהבתו לו

at times in emotion, displaying love for each other;

ופעמים במעשה בטובות גשמיות

at times in deed, in doing favors with physical things.

וכך יש רמ"ח מ"ע הם רמ"ח איברים דמלכא

[In the analogue,] the 248 positive mitzvos are the “248 limbs of the King.”58

ובמצוה זו עיקר היחוד באבר זה

[Each] mitzvah brings about a dimension of unity associated with the particular organ [to which the mitzvah corresponds];

ושאר הבחי' כלולים בו

all the other attributes are contained within it.59

וכן עד"ז בשאר כל המצות)

Similar concepts apply with regard to all other mitzvos.)

כמו מצות עטיפת הטלית שום תשים עליך מלך (דברים י"ז ט"ו)

For example, the mitzvah of wrapping oneself in a tallis [is identified with the charge] (Devarim 17:15): “Accept upon yourself a King,”

בחי' או"מ שיהי' כח להמקבל למס"נ באחד

[eliciting for himself] the encompassing light that enables the recipient to offer his soul to G‑d when [reciting the word] Echad.

כי אם אין יראה אין חכ' (אבות פ"ג מי"ז)

For “if there is no fear60 [of G‑d], there is no Chochmah” (Avos 3:7).61

והיראה שאחר החכ' וכמ"ש אם אין חכ' אין יראה

[Afterwards,] there is [a higher level of] fear that follows Chochmah, as [the mishnah continues]: “If there is no wisdom there is no fear.”

היינו ביטול במציאות מפני הקירוב

[This refers to] absolute bittul which [stems from] one’s closeness [to G‑d].

כי מדת היראה היא כל הקרב קרב יותר, יותר תפול עליו הביטול

For the characteristic of fear is that the closer one approaches, the more he is overcome with a feeling of awe.

משא"כ האהבה מרחוק תתגבר יותר

The characteristic of love, on the other hand, is that the farther one moves [from the object of his love], the stronger the love grows.

ולכן אחר החכ' באחד תהי' היראה ביטול במציאות,

Accordingly, after [the expression of the bittul stemming from] Chochmah [when reciting the word] Echad, he will [be instilled] with the awe [that stems from] absolute bittul.

ונקודת הרשימו ממנה יתלבש בהמקיף של הטלית היראה שמבחוץ שקודם לחכ'

The vestige [of this all-encompassing awe] becomes invested in the encompassing [light] of the tallis, [inspiring him with] an external fear that precedes Chochmah.62

וכ"ז רק פי' להיחוד שהוא בחכ' שבנפש כשמוסר נפשו באחד שז"ס היחוד

All this is only an explanation of the unity as generated by the soul’s faculty of Chochmah when one offers his soul to G‑d [when reciting the word] Echad, which represents the mystic secret of unity.

שעיקרו הוא ע"י מ"ע דואהבת

The fundamental dimension [of this unity] is brought about by the positive mitzvah of “Love [your fellow...].”

שאז כולך יפה רעייתי ותמים תהי' עם ה' אלקיך וכמשנ"ת למעלה:

For then, “You are entirely beautiful, My beloved, and there is no blemish in you,” and “You shall be tamim (whole, perfect) with G‑d your L‑rd,” as explained above.

ועוד יש לבאר טוב טעם למצוה זו דואהבת לרעך כמוך ובפרט לל"ת דלא תשנא כו' ע"פ מ"ש במ"א בפסוק החלצו מאתכם כו' לתת נקמת ה' במדין (במדבר ל"א ג')

This [positive] mitzvah of “You shall love,” and especially the negative precept, “You shall not hate...” can be well explained from another perspective in light of the exposition elsewhere63 on the verse, “Choose from among you... to bring G‑d’s retribution upon Midian” (Bamidbar 31:3).

שקליפת מדין הוא שנאת חנם וצ"ל נקמת הוי' במדין יעו"ש:

There it explains that the kelipah of Midian is baseless hatred, and the retribution of G‑d must be executed upon Midian. See that source.